משהו טוב קורה בעיר העתיקה של נצרת שנשותיה הופכות ליזמיות עסקיות, פותחות חנויות ועסקים שונים, מעוררות אותה לחיים, מעודדות את חברותיהן ומפזרות מכל הטוב שלהן לעולם.
כשאומרים נצרת האסוציאציה הראשונה היא לאוכל טוב ולכריסמס חגיגי. שניהם אמנם רלוונטיים אבל יש בנצרת הרבה מעבר לבסיסי והמובן מאליו ופריחת העסקים של נשות העיר, הוא בהחלט אחת התופעות המשמחות והמעצימות לעיר ולהן. בואו נתחיל
החיוך הכובש של רים אבו ח’דרה מקבל את פנינו בחום ובאור גדול. תוסיפו לזה שתי ידיים ימניות עמלניות ויצירתיות וזה יסביר את היופי והחן הנוטפים מהחנות הקטנה שלה. רים היא מורה לאומנות ואומנית שמציירת, מפסלת, צורפת, סורגת, תופרת ומה לא. למרות ידיעותיה הרבות היא ממשיכה ללמוד דברים חדשים ומרחיבה את אופקיה האומנותיים. את הסטודיו שלה היא פתחה בתחילת 2019 מתוך אהבה לשוק והאווירה מעוררת ההשראה. הוא מעוצב בחינניות וגדוש פריטי נוי, תכשיטים ושלל מוצרים יפים והיא גם עושה סדנאות פרטיות בנות כשעה, אז התיישבנו להתנסות בציור אקוורל. רים עקבה אחר מהלך המכחול שלי והאירה את עיני בשלל טיפים והמלצות והחוויה הייתה נהדרת!
https://www.facebook.com/wings.design26/
וופא זהר השכנה, היא אמנית שעוסקת בצורפות ויוצרת תכשיטי כסף, אך היא גם מומחית בסריגת קרושה ובתחום ייחודי לנשות נצרת – תחרת מחט. עבודות התחרה הן מדויקות להפליא, מעודנות ויוקרתיות אך דורשות אינסוף שעות עבודה. לדבריה זוהי מלאכה מסורתית שירשו נשות נצרת כנראה מהעות'מאנים לפני למעלה ממאה שנה, כך שהיא משמרת את היופי. חוץ מזה היא גם עוסקת בליבוד ורקמה ומנסה להתחדש כל הזמן ולאחרונה גם מלמדת קבוצות קטנות בתיאום מראש.
https://www.facebook.com/handmade.crafts.store/
גם החנות של סנאא מזבר, שופעת צבעוניות ויצירתיות, והיא לקחה את תחביב הרקמה שלה מגיל צעיר והפכה אותו לעיסוקה המרכזי. סנאא ילידת נצרת והשכונה, עזבה כשנישאה אך חזרה לאחרונה וסגרה מעגל. את העסק היא החלה בייבוא בדים מכל העולם, בעיקר לריפוד כריות ולמפות, וכיוון שלרגע לא זנחה את תחביב הרקמה שלה אז עבודותיה המפורטות מעטרות את החנות והאמינו לי אין מחיר ליצירות האלה שהושקעו בהן כל כך הרבה שעות. מה שעוד מייחד את החנות הקטנה היא העובדה שמתחתיה התגלתה באר מים וברצפת החנות מונחת פיסת זכוכית שמאפשרת לראות את היופי.
052-8770336
כשבאנה חדאד למדה עיצוב גרפי, נולד במוחה הרעיון לפתוח סטודיו משלה שבו תציג מעבודותיה והמוצרים שהיא מעצבת. מבחינתה החלום התגשם ובסטודיו הקטן שלה היא מצליחה לבטא את עצמה והיא מציגה את עבודותיה אך גם שלל מוצרים שבאמצעותם היא גם מרגישה את החומרים. יש לה תיקים וחולצות עם הדפסים מעניינים, פוסטרים מגנטים ובקרוב יהיו עוד.
0503200762
כשנכנסים לחנות של סנאא ג'ברין, העיניים מתבלבלות מהשפע והססגוניות. החנות גדושה פריטים שונים כמו נרות, כלים, תכשיטים, בובות ועוד. סנאא שמתגוררת באום אל פאחם, היא מורה לאומנות ובעיר מגוריה יש לה חנות לעבודות יד וסדנאות. כיוון שלמדה בנצרת בעבר, כשראתה את העיר העתיקה משתפצת ומתפתחת, החליטה לקחת חלק במהפך ופתחה גם כאן חנות נוספת. היא מלמדת ציור, רישום, קליגרפיה וסריגה, מכינה נרות וסבונים ומקבלת כל אחד לפעילות או סדנה החל מגיל ארבע. כיוון שהיא מנהלת כמה עסקים במקביל אז החנות בנצרת פתוחה כרגע רק בסופי שבוע. כדי להרגיש את ההוויה, התיישבנו סביב שולחן העבודה, נברנו בקופסאות עתירות חרוזים, ותוך כדי שתיית תה טעים יצרנו לנו מזכרת קישוטית לעצמנו.
כל אחת מנשות העסקים של נצרת לקחה את הכיוון שמתאים לה, ואצל ראדה בולוס הסיפורים הם העיקר, אבל היא בנתה להם תפאורה בבית עתיק בן 180 שנה, שהפך לחנות גדולה עם בית קפה וסלון לאירועים. השילוב הזה הופך את המקום לפעיל מאוד. בחנות מוצגות עבודות יד של אמנים ואמניות מהארץ אך גם מהעולם. בית הקפה מגיש מאפים מיוחדים, חלקם שוחזרו ממתכונים עתיקים, והסלון מארח אירועים כמו קונצרטים, השקות ספרים ועוד. מי שנכנס ומבקש יקבל סיפור שעיקרו האדם והתרבות, מעגלי החיים ומנהגים שונים שאינם קשורים בהכרח בדתות, כך שהחוויה היא רב גונית.
חלון הראווה הגדוש בחפצי וינטאייג' ועתיקות בחנות של לובנה אבו דביי, מושך את העוברים והשבים שסקרנותם הגדולה שואבת אותם פנימה. גם לי זה קרה ומסיבות טובות, כי מדובר במקום מלא חן ופריטים מיוחדים. לובנה היא אספנית, אבל בחייה הספיקה להיות בנקאית, לפרוש מוקדם וללכת עם הלב וללמוד עיצוב פנים. וזה כל כך מתאים לה. יש לה חוש וטאץ' חינני, ואת כל מה שאספה בחייה היא מציגה בחנות, שאגב לא הכל עומד בה למכירה. מלבד החפצים הרבים היא גם יוצרת תמונות מאוסף של פריטים שהיא מחברת כמו מפית תחרה וסכו"ם עתיק, וממסגרת ליחידה אחת. בחנות תמצאו כלי נחושת, תחרה, פורצלן, בובות, תמונות, מטחנות יד ועוד.
https://www.facebook.com/TantanaStyle/
האנרגיות של מהא שחאדה יוצאות ממנה כמעיין המתגבר ויש לה מרץ בלתי נלאה. בית הקפה שהקימה הוא הגשמה של חלום למקום משלה, אז היא שיפצה וצבעה וטיפלה והרכיבה במו ידיה. מהא היא שף באחת ממסעדות נצרת, ומגישה בבית הקפה שלה ארוחות בוקר וכן ארוחות קלות אך גם אוכל ערבי אותנטי (בהזמנה מראש). מלבד זאת היא מציגה אצלה עבודות של אמנים צעירים מקומיים ואחרים כי היא מאמינה שצריך לעזור ולתת מכל הלב.
התחנה האחרונה היא בסטודיו של הדיל קאנג', מעצבת תכשיטים שהשתלמה בתחום בארץ ובארצות הברית, עובדת כבר כמה שנים אך פתחה בשוק העתיק מקום חדש משלה. בסטודיו מוצגות קולקציות התכשיטים שעיצבה אך היא גם עוסקת בקליגרפיה ערבית ומייבאת עבודות יד מיוחדות מהעולם, כך שהתצוגה מגוונת ומעניינת. פינת העבודה שלה נמצאת בגלריה העליונה ובעתיד שואפת לערוך בה סדנאות חד פעמיות לטובת הקהל. הסטודיו מעוצב בטוב טעם, ניתן לערוך הזמנות לפי דרישה והדיל כבר עמלה על פתיחת סניף נוסף לעבודותיה – מעבר לים.
https://www.facebook.com/HadeelKanjJD/
בשנת 2005, אחרי מהלך עיקש שהוביל מעוז יינון, הוא פתח בעיר העתיקה של נצרת את הגסט האוס הראשון. בשל היותו ישראלי, התהליך היה מלווה בחשדנות יתרה, אך עקשנותו וסבלנותו השתלמו וחזונו הוגשם. פאוזי עזר הוא מבנה עות'מאני עתיק בן 200 שנה שנקרא כך על שמו של בעליו האחרונים. הגורל לא שפר עם פאוזי ועם הסתלקותו מן העולם ננטש גם הבית והפך למזבלה. מעוז שגאל אותו מייסוריו הפך אותו למרכז שוקק של תיירות שבו מתחברים יהודים נוצרים וערבים, תיירים ומקומיים, ויוצרים צעד אחר צעד מהפכה באזור. היום האכסניה מרשת אברהם הוסטלס, היא מרכז תיירותי תוסס וחשוב. יש בה 60 מיטות והאירוח מגוון, החל מחדרים משותפים, דרך חדרי משפחה ועד יחידות זוגיות שקיבלנו אחת מהן. החדר היה קטן ופשוט, מרוהט בצניעות מינימלית עם חדר רחצה שמחלונו נשקפים גגות העיר העתיקה. במרכז המבנה יש חלל אירוח פתוח עם פינות ישיבה וערסלים. בקומה העליונה יש סלון נוסף שבו נערכים גם מפגשים ולידו מטבח גדול מאובזר ומצויד כך שניתן גם לבשל. ואפרופו נשים את המקום מנהלות שתיים: רעות הלוי ומרווא טהא בהרמוניה מוצלחת.
https://abrahamhostels.com/nazareth/he/
בשעות האלה נדלקים אורות העיר העתיקה וכיף לשוטט בסמטאותיה וליהנות מיופיין. העיר העתיקה של נצרת הייתה אזור שוקק חיים, אך חוותה גם תקופות קשות של נטישה ועזובה. אחרי שהחלו לקום בה עסקים, הוחל בשיפוץ מקיף שניכר לעין, אך לא כל החנויות מאויישות. רוב העסקים והחנויות נסגרים עד השעה 16:00 ואחר כך יש כמה בתי קפה שנשארים פתוחים כמו קפה אמני השכן להוסטל אשר זמין להפוגה. שוטטנו ברחובות והגענו לחנות התבלינים העתיקה 'אל באבור' ששוכנת במבנה עתיק ויפה. בין הסמטאות קמו עם השנים עוד כמה עשרות הוסטלים כך שהאזור מתעורר לחיים.
ועוד פרט חשוב לתשומת לב האורחים, פעמיים בשבוע מתקיימות באכסניה סדנאות בישול שבהן מדגימים מנות אותנטיות בשיתוף האורחים ופעמיים בשבוע, בימים אחרים, מתקיים שיעור בערבית בסיסית, כדי להנחיל משהו מהשפה המקומית. אם תגיעו בימים האלה – הרווח כולו שלכם.
מסעדת אל בייאת (הבית) שבכיכר המעיין היא מסעדה וותיקה שהקימה אימאן הדד עם אחיה בשנת 2005, די בסמוך להקמת ההוסטל של פאוזי עזאר. גם המסעדה הזו הייתה סממן מהפכני באותה תקופה בזכות הבר המושקע שנולד כחלק מהקונספט, ויצר מקום בילוי וסגנון תרבותי חדש, אבל גם משום שהקימה אותו אישה, מה שאז לא היה כל כך מקובל ונפוץ. היום זהו מקום פופולארי שהתרחב ויצא אל הרחוב ומציע מטבח פיוז'ן המשתלב נהדר עם המטבח הערבי המקומי. התפריט כאן עצום ומגוון עם היצע טבעוני, אותנטי, בינלאומי ועוד, והוא משתנה לפרקים כולל מנות ספיישל מגוונות. רוב הקהל מקומי, אך בליל שפות ממלא את המקום. הצוות גדול והשירות נהדר. התחלנו עם סלט פריקה מלא כל טוב, פוקצ'ה כרובית נימוחה ומנת דייגים מיוחדת בתנור. אימאן אחראית על הקונדיטוריה כך שקינחנו עם 'לילות ביירות' העשוי מסולת, מיסטיקה ופיסטוק.
https://www.facebook.com/bayat.rest/
השוק של העיר העתיקה, נמצא במרחק דקות הליכה מהאכסניה ובבוקר זה זמן מצוין להשכים ולצאת לראות את הסוחרים והרוכלים, אז יצאנו לסיור רגלי קצר שעורר אותנו כמו גם את חוש הטעם והריח אל מול המראות הפשוטים והכי אותנטיים שיש.
לובי הכניסה לאכסניה משמש לארוחת הבוקר ועל שולחן ארוך הוגש מזנון שעיקרו ארוחה בסיסית פשוטה אך מגוונת גם באלמנטים אותנטיים כמו טחינה ופיתה עם זעתר. לצד אלה היו ביצים קשות, גבינות, סלט, יוגורט תמרים וכמובן שתיה. את הארוחה סעדנו לאורכם של שולחנות גדולים כך שעל הדרך גם אפשר להתחבר ולהכיר אנשים חדשים מהארץ ומהעולם.
מדי יום בשעה היעודה, יוצא מהאכסניה סיור מודרך בנבכי העיר העתיקה. את הסיור הדריכה נור גומייד בחן, במרץ ובאנגלית שוטפת. חלק מהסיור כולל כמה מהחנויות שבהן ביקרנו יום קודם אך יש גם תוספות. אם בא לכם להצטרף – הסיור בחינם ונמשך שעתיים וחצי עד שלוש. אנחנו הסתפקנו בהקדמה המעניינת על ההיסטוריה של המקום שהתקיימה בסלון שבקומה העליונה, ונהנינו מהתקרות המצוירות שמאפיינות את בתי העשירים מהתקופה העותמאנית בעיר העתיקה.
