למלון רמדה אוליביה יש מיקום יוצא דופן עם יתרון וחסרון. הוא שוכן בתפר שבין נצרת לנוף הגליל, על גבעה נישאה ונוף יפהפה של העיר הפרוסה למרגלותיו. הריחוק מהמרכז הצפוף וההומה מונע פקקים ומצוקת חניה וגם תורם לשלווה, אך מאידך כדי להגיע לאתריה המרכזיים צריך לצעוד רגלית (כרבע שעה הלוך, כמעט כפול בחזור – זהירות עלייה קשוחה), או להיעזר בתחבורה ציבורית/מונית. אבל המאמץ שווה, המקומיים מספרים שזהו המלון הטוב בעיר, בואו נבדוק למה
רמדה אוליביה הוא מלון חדש שנפתח בראשית שנת 2017 והוא מביא בשורה חדשה לעיר. יש בו 195 חדרים וסוויטות בעיצוב מודרני עם טאץ' מזרחי שמתכתב עם העיר והחוויה המתקבלת רב חושית. לובי רחב ידיים קיבל את פנינו עם שולחן עטור כיבוד ופינות ישיבה שמשובצים בהם אלמנטים מזרחיים כמו קנקני נחושת גדולים. אווירת נינוחות שורה במקום והצוות אדיב. קיבלנו סוויטה שיש ממנה נוף אינסופי אל העיר. סלון לא יומרני, חדר שינה מוקפד וחדר רחצה מרווח. בחדר כספת, מיני בר וערכת קפה.
בקומת המסד של המלון מצאנו בריכה מקורה שחלונות גבוהים מאירים אותה ומשתקפים במימיה. המים מחוממים כי גם בקיץ קריר בעיר השוכנת בגובה של כמעט 800 מטרים. מיטות שיזוף פזורות מסביב, ועל במה סמוכה ג'קוזי ספא גדול וכיפי. יש גם סאונה (יבשה ורטובה) ומלתחות – יופי של מקום לרבוץ בו ולהפיג את השגרה, לשחות ולפנק את הגוף.
בקומת הכניסה ממוקמת 'לוקנדה' מסעדה/בית קפה שמגישה ארוחות מעבר לחדר האוכל ומציעה תפריט שהוא שילוב של אוכל ערבי מקומי עם מטבח איטלקי בטנגו הרמוני. כדי לעיין בתפריט יש לסרוק ברקוד ולגלות את המבחר הקיים. כשאין תפוסה מלאה בשעות הערב. זהו מקום אופטימלי לארוחה, אבל הרבה קודם, שעות אחר הצהריים הן זמן נפלא ללגום קפה וליהנות מהעיר שפורצת פנימה מתוך החלונות. המסעדה נאה למדיי, הסגנון אוריינטלי והאווירה מצוינת.
בתקופת הרמדאן מוזמנים האורחים להרצאה קצרה ומעניינת שעוסקת בחודש הרמדאן, החודש הקדוש ביותר באסלאם. התכנסנו באולם הסמוך לחדר האוכל וזכינו לצלול לעולם חדש ולא מוכר. שמענו על מקור השם, על מהות החודש וכמובן מנהגי החג. שלא ברמדאן, הנושאים מתחלפים ומשתנים ולעתים גם שעות ההרצאה.
מיד אחריה עברנו למסעדת 'זעפרן' הסמוכה – חדר האוכל של המלון, בו הוגשה ארוחת ערב בדגש ערבי מקומי. כיוון שהארוחה הייתה בסגנון ארוחת האיפטאר, אשר פותחת את הצום מדי ערב, ישבנו בצוותא בשולחנות ארוכים ואל השולחן זרמו שלל מאכלים אותנטיים: קובה, קובה נייה (קובה נא שאינו מבושל), מנסף (עוף עם אורז ושקדים), מחמר (פיתה בתבלינים, סומק ועוף) וכן סלטים ולקינוח אי אפשר בלי הכנאפה המסורתית ועוואמי, אותם כדורי בצק בסירופ סוכר שמאפיינים את ימי רמדאן. שלא ברמדאן הארוחות יקבלו אופי שונה מעט, אך תמיד ישולבו בהן מטעמים מסורתיים.
אחת האטרקציות המוצלחות היא סיור לילי שיוצא במועדים נבחרים, ומציע לאורחי המלון היכרות מקרוב עם נצרת ואתריה. בקיץ זהו סיור מוצלח, בשעות הקרירות, אבל צריך לזכור שמפאת הגובה כדאי להביא סוודר/עליונית כי קר שם בחוץ. מהמלון יצאנו רגלית בעקבות המדריכה נוהא בולוס, מקומית בעלת ידע גדוש שהעבירה את הסיור במקצועיות תוך שילוב סיפורים אישיים. ירדנו ברגל מהמלון אל המעיין והתחלנו בסביל. קיבלנו סקירה על חשיבות נצרת והמקום ומשם פסענו אל סמטאות השוק, הריקות בערב. ראינו את האכסניות הרבות שצצו בשנים האחרונות ושמענו על הנשים שכבשו את השוק בשעות היום (לכתבת המגזין בנושא לחצו כאן). עברנו ליד המסגד הלבן גלשנו מטה אל כנסיית הבשורה וסיימנו בכיכר העיר המרכזית. היה מרתק ומעניין. לא רק ידע והיסטוריה אלא גם סיפורים אנושיים, ושילוב של הומור שהפכו את הסיור להצלחה גדולה.
משך הסיור כשעתיים, חוזרים במונית/אוטובוס. אנחנו בחרנו לצעוד רגלית לטובת הכושר, זה ארך 25 דקות נמרצות, אך ראו הוזהרתם – העלייה למלון קשוחה להפליא (:
אם עוד כוחכם במתניכם, על גג המלון יש בר נהדר, מתאים לבילוי לילה באווירה קצת אחרת. המקום מציע גם ארוחות ואירועים.
אחרי קפה מהיר דגמנו את חדר הכושר כדי 'להרוויח' את ארוחת הבוקר. זהו חדר כושר מפתיע בגודלו, חלקו משקיף על הבריכה, ויש בו ציוד חדשני רב ומגוון. יש אזור של הליכונים, חלל של מתקנים שונים לידיים ולרגליים ולידו אזור לאימוני כוח עם משקולות ויש גם סטודיו קטן מאובזר היטב שבו השלמנו את המשימה. היה מושלם!
ארוחת הבוקר מתחילה בשבע בבוקר ונמשכת עד 10:30 ועם השפע והעושר, כדאי לקחת את הזמן. המזנון מפואר וגדוש והמגוון אדיר. לצד עמדת מאפים, פירות, מסחטת מיץ גבינות וירקות, יש עמדת חביתות ופיתות שנאפות במקום עם שלל תוספות, מנות חמות ומעדנים אבל השוס הוא דוכן עם אוכל ערבי אותנטי כולל חומוס, טחינה פלאפל וכיוצא באלה. כל מה שטעמנו היה עשוי בטוב טעם והוגש באסתטיות. במתוקים השתדלנו לא לגעת כי בהמשך חיכתה לנו מנת הדגל של המגזר.
'הכנאפה מתוקה' שר אהוד בנאי, והמעדן שעשה קאם בק היסטרי בשנים האחרונות, לא יורד מסדר היום הקולינרי. אין שוק שלא מתהדר בעשרות דוכנים, התורים הארוכים משתרכים ומתמשכים והקינוח שהכי מזוהה עם המגזר הערבי, מקבל שלל אינטרפרטציות וגיוונים שמכניסים טוויסט בעלילה. במסגרת האירוח מציע המלון סדנאות בישול שונות מהמטבח הערבי ובמהלך האירוח שחווינו הייתה זו סדנת כנאפה עם עובדת המלון, הבשלנית בלקיס אבו רביע. התכנסנו בחדר עם שולחנות ועליהם המצרכים ובלקיס הדגימה והסבירה. כדי להשאיר לה את העבודה החיונית והעיקרית, אספר שמדובר באישה נעימה, תקשורתית ומקצוענית. היא לא חסכה מאתנו סודות מקצועיים וטיפים חשובים, הסבירה כל שלב בדייקנות, ענתה על שאלות בסבלנות רבה והנחתה את הסדנה בהנאה מרובה. היה מעשיר ומעניין, וגם אם לא נכין כנאפה בבית, החוויה הייתה מושקעת ומוצלחת.
בדרך כלל מתקיימים שני סבבים של הסדנה, השני בשעה 12:30 – הסדנה ללא תשלום אך ברישום מראש.
כחלק מחבילות התוכן במלון, מתקיימים בעיקר בשבת בצהריים סיורים מודרכים או סיורים קולינריים עצמאיים. אם אין סיור מודרך אז האורחים מקבלים כרטיסייה לטעימות ומשוטטים רגלית ועצמאית בהתאם לתחנות השונות, וכך נהנים גם מהעיר התוססת וגם ממטעמיה המיוחדים.
מלון רמדה מקדם כאמור תכני תרבות וקולינריה אך הם משתנים לאורך השנה. גם הסדנאות מגוונות ומתחלפות אך לרוב תככב הקולינריה מהמטבח הערבי האותנטי. לצד זאת קיימות גם חבילות תרבות ולעתים את הסיור הלילי יחליף מופע רקדנית בטן למשל, או הרצאה בנושא אחר.
בין היתר יתארחו שפים, יהיו טעימות יין או עארק, הרצאות על המטבח הערבי ועוד.
כל הפרטים באתר: https://www.ramadanazareth.com/