כשנכנסתי לחצר של אתי גירון בקיבוץ גזר, היה ברור שמדובר באומנית. סככה מלאה בצבעים, מכחולים, כלי קיבול ושלל חומרים קיבלה את פניי ורצפה מעוטרת בנתזי צבע, רמז לעתיד לבוא. אתי היא אישה קטנה מלאה בטוב ובאהבה ויש לה סיפור מעניין. ערמות הציורים בסלון יכולות לתעתע כי היא מציירת רק ארבע שנים, וזאת לאחר שמעולם לא היה לה קשר לציור. תשאלו איך? גם אני שאלתי והיא סיפרה שחוותה אירוע רוחני מטלטל, תקשור שהאיר לה את החיים ומאז היא פשוט מציירת באופן אינטואיטיבי בלבד, תוך כדי תקשור מבלי להבין מניין זה נובע בה. התוצאה מפעימה. יש לה המון ציורh אבסטרקט מרהיבים, ססגוניים ועשירים. היא מציירת על קנבס, על חומר אקרילי, יש לה ציורים על אריחי קרמיקה בסלון או על רצפת הפרקט במטבח, חלקם בכלל ממקור אבוריג'יני. היא לא מתכננת דבר ולדבריה "זרמתי עם מה שקרה כי משהו בי נפתח והוא מלא באהבה לעולם". אתי הציגה בכמה תערוכות, אבל אפשר להגיע אליה, ליהנות מהעבודות ולהשתתף בסדנת ציור תוך כדי תקשור,  התכנסות פנימית וחיבור. בזמן שהיה לנו לקחנו חלק בפרויקט 'קהילתי' – ציור שמשותף לאורחים שלה וכל אחד מוסיף ומצייר בו חלק משלו, וזו הייתה חוויה מדיטטיבית משהו.

בפייסבוק: שורשים – אומנות מדיטטיבית מקורית אתי עדנה גירון

קפיצה קטנה למושב יד רמב"ם הביאה אותנו לליזה ברדוגו, ציירת שכשרונה התגלה כבר בגיל אפס. ליזה עלתה לארץ ממרוקו כשהייתה בת ארבע, והיא מספרת שכבר אז ערבבה תבלינים במים וציירה בהם. בהמשך חיה 15 שנים בדרום אפריקה שם למדה אומנות, ציירה וקצת המציאה טכניקות עם חומרים שהיו בהישג ידה ועשתה גם תערוכות. יש לה כמה סגנונות, היא סקרנית מאוד, ועל אף שעיסוקה העיקרי הוא כספרית וקוסמטיקאית, היא מוצאת זמן לאהבתה הגדולה – ציור. כשנכנסנו לביתה, היה נדמה שהגענו לגלריה. עשרות כני ציור ועבודות היו פזורים בסלון סביב פינת האוכל על הקירות ובגלריה העליונה. הרבה צבע, הרבה חיים וחיוניות ניכרים מהם, ולכל אחד יש מבחינתה סיפור שלם, כמו חייה שרצופים בעליות ומורדות. עבודותיה מוצגות בגלריות ובתערוכות בארץ ובעולם, והיא אומרת שהיום היא "מדברת עם צבע, עושה דיאלוג עם קנבס ועובדת מהלב".  בימים שני ושבת היא עושה מעין בית פתוח, ומקבלת אורחים, בתיאום מראש, לביקור ושיחה והיא תמיד מוכנה לארח ולפגוש אנשים. ניכר שהיא הייתה מאוד נרגשת, ואל מול עבודותיה המקסימות, גם אנחנו התרגשנו.

052-2686019