נעים להכיר
את האירוח ב'גד בראש פינה' של גדי ויטנר ודורון אורסיאנו, התחלנו למעשה כמה ימים קודם לכן. מייל מפורט שנחת אצלי בתיבה, בא לברר את משאלות ליבינו, העדפותינו וכמה בחירות חשובות. קיבלנו רשימה של תקליטים שמתוכה בחרנו שישה שמתאימים לנו, וכן כמה אפשרויות לארוחת הבוקר לבחירה, וגם נשאלנו לגבי העדפות מזון ואם יש מוצרים שאנחנו לא אוכלים. בנוסף קיבלנו בשמחה את ההצעה למפגש אישי עם דורון (עליו עוד תשמעו עוד בהמשך) וכבקשתם גם התקשרנו כחצי שעה לפני שהגענו.
כבר בכניסה לחניה קיבלה את פנינו צמחייה עשירה שעטפה את הבית. עשרות עציצים מוריקים ופורחים היו פזורים במרחב ועשו לחובבת הגינון שבי 'וואו' קטן בלב – גם בגלל מכת היופי וגם בגלל המחשבה על זה שצריך להשקות את כווווולם… גדי ודורון הבעלים, הם זוג חד מיני, והם קיבלו אותנו בפנים מאירות ועיניים המקרינות ים של טוב ואהבה. התחלה נפלאה.
ואז עשינו היכרות עם הצימר. לזוג יש יחידת אירוח אחת, קטנה אבל מתוקה. החלל קטן וחמוד, המטבחון קטנטן וגם החצר קטנה אבל פרטית ומרגיעה עם נדנדה ורק הג'קוזי גדול. מלאכים, אבל גם פיות מכל הסוגים היו פזורים בחדר, פסלים קטנים, בובות, תמונות ומוביילים, אז הייתה הרגשה שמישהו שומר עלינו. הצימר עצמו כפרי ומעוצב בהמון חן. בפינת החדר ניצב הפטיפון ולידו ששת התקליטים שבחרנו, אחד מהם כבר התנגן ברגע. לידו, בצד אחד של המיטה היו כמה ספרי קריאה וספרי רוח, ומצדה השני פינת ישיבה עם ספסל, כורסא שולחן קטן ומנורה עומדת. במטבחון היו כל האמצעים להכנת קפה/תה, כולל חלב שקדים, בקבוק מים מינרלים וקנקן לימונדה שהמתין במקרר וצנצנת עוגיות. מעדיפים חלב רגיל? אפשר להצטייד מראש – כולל פרודוקטים נוספים כאוות נפשכם.
את שעות אחר הצהריים ניצלנו להתרגעות שכל כך היינו זקוקים לה: מוסיקה טובה, קפה בחצר וספר טוב עשו את העבודה והוסיפו שקט על שלווה.
